יוסף אלרון, שופט בית המשפט העליון (בדימוס)

בתמצית יצוין, כי בליבת המסד הראייתי הלכאורי שהונח בפני השופט אלרון, הייתה חוות דעתו של הפתולוג, ד”ר חן קוגל (במועד כתיבת שורות אלה מנהל המכון הפתולוגי באבו כביר וחתן פרס ישראל) שאף העיד לעניין פרק הזמן של החבלה ומיקומה, כמו גם לעניין אבחנה לצורתו האפשרית של הכלי הרפואי שכתוצאה ממנו נגרמה החבלה; וכן עדויותיהן של רופאת הילדים, ד”ר גבשטיין והאחות האחראית בחדר המיון, הגב’ אברג’יל, אשר תיארו את קליטתה של הילדה בחדר המיון ללא חבלה כלשהיא.

על בסיס מסד זה, החליט השופט אלרון להורות על הגשת צו אישום בהתאם לסעיף 32 לחוק חקירת סיבות מוות, המורה לפרקליט המחוז להגיש נגד הרופאים כתב אישום בגין גרימת מוות ברשלנות (חס”ם 18/99, החלטה מיום 14.9.1999). אולם, למרבה התדהמה, הרופאים זוכו בסופו של דבר בהכרעת דיון שניתנה בבית משפט השלום בנצרת (סגנית הנשיא ל’ יונג-גפר) ב-ת”פ (נצ’) 2979-07 מיום 2.2.2011 (ת”פ (נצרת) 2979-07 מדינת ישראל נ’ שושני ואח’ (2.2.2011)). זאת, לאחר שהדיונים בתיק נדחו במשך מספר שנים מבלי שהתקיימה אף לא ישיבת הוכחות אחת, ומבלי שהעדים אשר העידו במהלך ההליך לחקירת סיבות המוות נקראו להעיד. כך, בחלוף שנים, התבקשה שופטת השלום, בהסכמת הפרקליטות שהתנגדה מלכתחילה למתן צו האישום, ובא-כוח הנאשמים (הרופאים), ליתן פסק דין “שאין להשיב לאשמה” וזוכו בהליך שאין לו אח ורע במשפט הישראלי.

ברבות הימים, בהגישו מענה להסתייגויות למועמדותו לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, ציין השופט אלרון כי: “אז כהיום, אני משוכנע שבדין ניתן צו האישום בעניינם של שני הרופאים שניתחו את המנוחה, אשר רק לחלק הראייתי הלכאורי התייחסתי לעיל, וניתן להוסיף ראיות לכאוריות נוספות והמפורטות כאמור על ידי בהחלטותיי, שניתנו במהלך חקירת סיבת המוות אותה ניהלתי”.

בהקשר זה יש לציין את האמור במכתב שנשלח לשופט אלרון על ידי הנשיא קיטאי (מכתב מיום 28.9.1999) בו נכתבו הדברים הבאים:

“הנדון חס”מ – בית חולים רמב”ם.

מלוא הערכתי לדיון שניהלת בתיק הנ”ל, כאשר טיפלת בתיק הרגיש בצורה נבונה, יעילה ומהירה – יחד עם זאת, ביצעת עבודה יסודית ביותר. האמור לעיל הוא למרות הלחצים הסמויים והגלויים בהם עמדת באומץ ובכבוד. עלה והצלח” (כן ראו מכתב קודמו של קיטאי, הנשיא רם סביר, מיום 24.3.2002).

דברים ברוח דומה עולים מהודעת דואר-אלקטרוני שנשלחה לשופט אלרון על-ידי ד”ר קוגל, המדבר אף הוא בעד עצמו, על הדרך בה זוכו השניים מבלי שנתבקשה עדותו (הודעה מיום 7.2.2011):

“קראתי את הכרעת הדין של בית משפט השלום בנצרת ששלחת אליי קודם לכן, ומאז איני יודע את נפשי.

הדברים כה חמורים, שלא הצלחתי להתרכז ולכתוב תגובה הולמת מייד לאחר הקריאה.

גם עכשיו תגובתי פחות שכלתנית ממה שרציתי ומה שראוי שתהיה, אך אינני יודע מתי ארגע, ואוכל להגיב באיפוק, אם בכלל […]”.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף.
לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו וסטיבולום סוליסי טידום בעליק. נולום ארווס סאפיאן – פוסיליס קוויס, אקווזמן קוואזי במר מודוף.
לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה שיצמה ברורק. סחטיר בלובק. תצטנפל בלינדו למרקל אס לכימפו, דול, צוט ומעיוט – לפתיעם ברשג – ולתיעם גדדיש. 

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר…לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר…

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר…לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית. סת אלמנקום ניסי נון ניבאה. דס איאקוליס וולופטה דיאם. וסטיבולום אט דולור, קראס אגת לקטוס וואל אאוגו במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר…